מאי 11 2015

אמנון ותמר – איך לדבר עם הילדים על ההתנהגות שלהם

אמנון הוא איש קבע. הוא נשוי לאירית ואב לשלושה ילדים.
מאז שהוא בן 26, אמנון מתעורר כל בוקר ב- 5:30 בדיוק,
מכין לעצמו כוס קפה שחור עם חצי כפית סוכר ויוצא לריצה
של חצי שעה עם הכלב. ב – 6:20 הוא כבר במקלחת, המדים
שלו מתוחים על הקולב, ונעליו עומדות למסדר בדיוק במרכז
האריח שבפינת מיטתו. בין 6:20 ו- 6:50 אמנון מספיק להתרחץ,
להתגלח, להתלבש ולעשות סיבוב נשיקות בוקר טוב בחדרים
של שלושת ילדיו. מכיוון שאמנון משרת במרחק נסיעה של 25
דקות מהבית, הוא אפילו מכין לילדים כריכים לבית הספר ומסיע
אותם ב-7:25 בדיוק לבית הספר… טוב, לא בדיוק ב-7:25.
בעצם, אפילו לא בערך.

האמת היא שאמנון מאחר כל בוקר לעבודה. הוא מאחר בגלל
תמר, המתבגרת שלו. אם לא תמר, כולם היו מצליחים לצאת
מהבית ברוגע ובשלווה בדיוק בזמן. אבל תמר חסרת אחריות
וחסרת התחשבות. זה מה שהיא. שנים מנסים אמנון ואירית
לגרום לתמר להיות מוכנה בזמן לבית הספר! אתם מבינים מה
זה שנים?! מאז שהמשפחה הזאת זוכרת את עצמה יש בעיות
עם תמר והיציאה מהבית. הילדה בכיתה ז' וזה רק הולך ומחמיר.

הם ניסו כבר הכל: שיחות, הסברים, נדנודים, איומים, עונשים.
בשורה התחתונה, תמר יוצאת כל יום מהבית לא מסורקת ועם
פרוסה נגוסה ביד, היא שוכחת חצי מהדברים ומתווכחת עם
אמנון כל הדרך לבית הספר. איזו דרך לא נעימה להתחיל את היום! 

אמנון ואירית מאוד אוהבים את תמר כמובן. אבל זה לא יתכן שתמר
לא מסוגלת לקחת אחריות! לא יתכן שהיא מזלזלת במחויבות שלה,
וגרוע מכך, במחויבות של אחיה ושל אמנון! זה מתסכל וזה מעצבן!
אז תמר כבר יודעת שהיא חסרת אחריות וחסרת התחשבות.
היא כבר יודעת שעליה אי אפשר לסמוך ושכל בוקר הוא רק עוד
הזדמנות לפשל ולאכזב את ההורים שלה (ואת עצמה…).

תמר גם לא כל כך אוהבת כבר איך שהיא נראית, כי כל הזמן אומרים
לה כמה שהיא נראית מוזנחת כשהיא יוצאת ככה מהבית לא מסורקת.
אז איזה סיכוי כבר יש לילדה כזאת לא אחראית ואנוכית פתאום
להפוך למוצלחת? ומה יהיה איתה בעתיד? ולמה שאיתי (שלומד
שכבה מעליה) יסתכל עליה בכלל אם היא כזאת מוזנחת וגמלונית?
(זה מה שתמר חושבת כשהיא לבד עם עצמה).

אמנון ואירית רוצים שתמר תיקח אחריות. הם רוצים שתתבגר.
הם לא יודעים שבהתנהגותם הם פוגעים עוד ועוד בסיכוייה של
תמר לתקן את התנהגותה. 

Angry teenage girl and her worried mother

איך תדברו עם הילדים על התנהגותם? מה תאמרו וממה תמנעו

בכל מחיר כדי לעלות את הסיכויים שלהם להצליח, במקום לפגוע בהם?

הכלל של מיכל: התמקדו בהתנהגות ולא בילד

זהו כלל זהב שתקף כמובן עבור כל בני האדם. על אחת כמה וכמה
חשוב להקפיד עליו עם ילד שחווה במהלך יומו קשיים בתפקודים
השגרתיים. הערך העצמי של ילד עם קשיים בקשב והריכוז עומד
במבחן בפעולות הכי טריוויאליות: היציאה בבוקר לבית הספר,
ההתנסויות הלימודיות שלו בכיתה, ההתנהלות החברתית שלו בהפסקות,
הכנת שיעורי הבית ועוד. הרבה יותר מאשר אצל ילד ללא הפרעות קשב.
המשימה שלנו כהורים היא לעזור לו לשמור על ערך עצמי גבוה, גם כשקשה לו.

חשבו מה הייתם מעדיפים לשמוע מהבוס שלכם?: "שוב לא הגשת את
הדו"ח בזמן? אתה עצלן! אתה אף פעם לא מסיים שום מטלה בזמן.
אני לא רוצה אתך שום קשר יותר!" או " אני רואה שלא הספקת לסיים
את הדו"ח בזמן. האם היה לך קושי מסוים בהכנתו? האם אתה זקוק למידע
נוסף על מנת לסיים אותו? בכל מקרה, אני מבקש שהדו"ח יונח על שולחני
עד יום שלישי ובפעם הבאה בבקשה תודיע לי אם יש עיכוב בהכנת הדו"ח".

דברו עם הילד על התנהגותו והימנעו מהדבקת כינויים ומהכללות.
הפרידו בין הילד שלכם להתנהגות שלו. בדרך זו אתם שומרים על שפה מכבדת
ועל תקשורת בריאה ומקרבת ביניכם, הדימוי העצמי של הילד נשמר, הוא
אינו מרגיש מושפל ופגום, הוא מבין שביכולתו לשלוט בהתנהגות שלו ולנהוג אחרת. 

התנהגות ניתן לשנות – תכונות אישיות לא!

על ידי התמקדות בהתנהגות אתם מעבירים לו מסר שהוא מסוגל לשלוט
בחייו ועוזרים לו לפתח אחריות אישית למעשיו.

השתמשו במשפטים כמו:

  •          ההתנהגות שלך לא מקובלת עלי.
  •          המעשה שעשית פגע באחותך. זכור שבביתנו לא מקללים.
  •          אני לא מסכים שתדחוף או אחיך.

הימנעו ממשפטים כמו:

  •          אתה פשוט עצלן
  •          אתה לעולם לא תשתנה…
  •          אתה תמיד…
  •          אתה אף פעם לא…
  •          אני מרים ידיים אתך!
  •          זה כל כך אופייני לך!
  •          וכמובן חל איסור מוחלט להשתמש בביטוי "אתה ילד רע" !!!!

כל אלה פוגעניים ומעליבים. אדם נעלב ופגוע יטה להתגונן, לכעוס ולהתנגד.
אדם החש שמכבדים אותו יהיה פתוח להתבונן בעצמו ולשתף פעולה.

לסיום, כלל אצבע שמנחה אותי בבואי לדבר עם ילדיי הפרטיים:
אני שואלת את עצמי איך הייתי מרגישה אם אמי הייתה אומרת לי ….

הפוסט הזה מוקדש לאמי האהובה, שגידלה אותי באהבה ובקבלה אינסופית,
וטיפחה את נפשי ברגישות ובסבלנות שראויות להערצה. שהיוותה ומהווה גם
היום עבורי מודל הורי של הבנה, של שיתוף, של הכלה, של הכוונה וליווי ללא תנאים,
של הענקת מרחב וחופש להתפתחות ולייחודיות מתוך העצמת הטוב והנפלא שבילד.
ממנה למדתי על יושר, על יושרה ועל כנות. איתה למדתי להתגלגל מצחוק ולהשתטות
וגם להסתכל על הקשיים בעיניים, למדתי כוח פנימי ואומץ מהם. ממנה למדתי
איך להיות אישה חזקה, בת נאמנה, אמא  מסורה וחברה אמתית.

לחייך אמא יקרה שלי! שתזכי לעוד המון שנים של בריאות טובה, של אושר
ואהבה שאת ראויה להם. זכיתי להיות בתך.

עדיין אין תגובות

כתובת טרקבק | RSS תגובות

השארת תגובות